״״כדור הארץ
למיכל!״
אמרו לי בכיתה, בבית ובכל חוג אפשרי.
"האלו, את אתנו?"
ניסיתי לפצות על הריחוף. התאמצתי, חרשתי, פיתחתי פרפקציוניזם. "הנה, אני בסדר!"
לפעמים זה עבד, ולפעמים... פחות.
כשלא שמתי לב, אמרו שלא אכפת לי.
כשקפאתי ולא הצלחתי להרגיש נוכחת ברגע, קראו לי אדישה.
כשלא זכרתי, קבעו שאני מזלזלת.
נדבקו בי הרבה תוויות. עבדתי לא מעט כדי להסיר אותן.
לא חבל? ;)
בואו נכיר ADHD מקרוב. הבנה מובילה לשינוי התגובה שלנו, וליצירת ביטחון עבור כל המעורבים בדבר. לבסוף היא גם מונעת הדבקה של תוויות שמקבעות אותנו במקום.
כשהייתי ילדה ונערה, קראו לי ״עפיפון״. הייתי הולכת במסדרון, מסתכלת ישירות עליך - ולא רואה אותך בכלל. הייתי מדלגת מעל העיתון בבית במקום להרים אותו. הגוף שלי ראה - עובדה שהרמתי את הרגל כדי לדלג - אבל אני עצמי פשוט לא שמתי לב. ואם לא הייתה משמעות, אם לא הצלחתי למצוא עניין במה שמתרחש מולי בכיתה, או באוניברסיטה - המוח שלי היה עובר ליקום אחר. וזה לא בגלל שלא היה לי קשב... פשוט הקשבתי לדברים אחרים. לאן המוח שלי הלך? מה משך אותו ולמה?
היום אני חוקרת את השאלות האלה בדיוק. ולא רק את מה שרואים מבחוץ, אלא את מה שמערכת העצבים מרגישה מבפנים:
כמה בטוח לה כרגע?
מה מציף אותה?
באילו תנאים היא לא מצליחה?
באילו תנאים היא כן?
גיליתי הרבה דברים מעניינים שאני שמחה לחלוק כאן אתכם.
הרקע המקצועי שלי משלב לימודי תואר BSc. במדעי המוח בדגש על קשב וזיכרון (Human Neuroscience), וכן לימודי B.A. בפסיכולוגיה ומדעי המחשב - מערכות ויישומים. לימודים אקדמיים נוספים שלא במסלול תואר, בסוציולוגיה ומדעי המדינה. לצד לימודים מתקדמים בויסות ומערכת העצבים, גישות מבוססות התקשרות, NLP Master,CBT Essentials. בין תחביביי, מוזיקה ואמנות, ביולוגיה, תיאוריות פילוסופיות בפיזיקה, הרבה טיולים בטבע והרבה חתולים.
אני לא מטפלת בטראומה שאיננה מעובדת. אני מתמחה בצמיחה פוסט טראומטית, בגישה קוגניטיבית-התנהגותית מבוססת מחקר. מדריכה הורים לילדים עם ADHD, מבוגרים עם ADHD או מבוגרים רגישים, וכן אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים.
הפודקאסט "בא לי אטיפיקלי" נולד מהרצון לתת מקום לשיח מאוד חשוב בעיניי, שמאפשר להבין כי ניתן לשפר את המצב הקוגניטיבי משמעותית ובאופן טבעי, באמצעות אימון מוחי ושינוי התנהגותי, יחד עם שינוי התזונה ואורח החיים.